תמיר קורן  // מדיטציה נמצאה כמשפיעה על גודל המוח האנושי

165492_171403403014497_122348804_nאנשים אשר עוסקים במדיטציה מגדלים מוחות גדולים יותר מאשר אלה שלא. חוקרים במכון הטכנולוגי של האוניברסיטאות הרווארד, ייל ומסצ'וסטס מצאו את ראשון הראיות כי המדיטציה יכולה לשנות את המבנה הפיזי של המוח שלנו. מסריקות מוח שנערכו התברר כי מודטים (אנשים העוסקים במדיטציה) מנוסים הגדילו בעובי חלקים של המוח אשר מתמודדים עם תשומת לב ועיבוד על חושי. באחד האזורים האפורים, ההתעבות הפכה להיות מובהקת יותר במבוגרים מאשר באנשים צעירים. זה מעניין, כי אותם קטעים של הקורטקס האנושי, או כיפת החשיבה (thinking cap), בדרך כלל מתדלדלת עם הגיל. “הנתונים שלנו מצביעים כי תרגול מדיטציה יכול להגדיל קליפות גמישות (cortical plasticity) במוח מבוגרים באזורים חשובים עבור עיבוד קוגניטיבי ורגשי ולרווחתם". אומרת שרה לזר, מובילת המחקר ופסיכולוגית בהרווארד בביה"ס לרפואה. “גילויים אלה הם בקנה אחד עם ממצאי מחקרים אחרים, שהוכיחו כי איזור המוזיקה גדל במוחם של מוזיקאים, ואזורים מוטוריים וויזואליים במוחותיהם של להטוטנים. במילים אחרות, מבנה המוח של מבוגר יכול להשתנות בתגובה לתרגול קבוע.”

החוקרים השוו סריקות מוח של 20 מודטים מנוסים עם 15 שלא מודטים. ארבעה מהראשונים לימדו מדיטציה או יוגה, אבל לא היו נזירים המתגוררים בפרישות. האחרים עסקו בקריירות כגון עריכת דין, רפואה, שירותי רפואה או עיתונות. כל המשתתפים היו לבנים . במהלך הסריקה המודטים מדטו; האחרים פשוט נרגעו וחשבו על מה שרצו. המודטים עסקו ב"מדיטציית תובנה" בודהיסטית, אשר מתמקדת במה שעולה, כמו רעש או תחושות גוף. זה אינו דורש מנטרות וכדומה. “הרעיון הוא לשים לב לכל ניסיון חושי, ולא על דעתך או מחשבותיך על ניסיונות אלה". מסבירה לזר. “לדוגמה אם אתה שומע לפתע רעש, אתה פשוט מקשיב לו במקום להתחיל לחשוב עליו. אם הרגל שלך נרדמת, אתה פשוט תבחין בתחושות הפיזיות. אם שום דבר לא שם, אתה תשים לב לנשימה שלך." מודטים מצליחים מפתחים יכולת שלא לחשוב או לפתח דברים שעולים בתודעתם. המשתתפים במחקר מדטו בממוצע כ-40 דקות בכל יום. חלקם עשו זאת למשך שנה בלבד, אחרים במשך עשרות שנים. עומק המדיטציה היתה נמדדת על פי האטת קצב הנשימה. אלה המעורבים עמוקות במדיטציה הראו את השינויים הגדולים ביותר במבנה המוח. “דברים אלה מצביעים,” לזר מסיקה, “כי ההבדלים במבנה המוח נגרמו על ידי המדיטציה ולא כי ההבדלים בעובי המוח הביאו אותם למדיטציה בראש ובראשונה". לזר החלה לתרגל מדיטציה לפני כ10 שנים וכעת מתרגלת מדיטציית תובנה כשלוש פעמים בשבוע. בהתחלה היא לא הייתה בטוחה שזה יעבוד. אבל "אני בהחלט חוויתי שינויים לטובה" היא אומרת. “זה מפחית מתח ומגדיל את בהירות המחשבה שלי ואת הסובלנות בהתמודדות עם מצבים קשים".

שליטה במחשבות אקראיות

מדיטציית תובנה יכולה להיות מיושמת בכל זמן, בכל מקום. “אנשים שעושים את זה מהר מאד מגלים שעיקר מה שהולך להם בראש הן מחשבות אקראיות שמערבות כמות קטנה של תוכן", לזר מגיבה. “ המטרה היא לא כל כך "לרוקן" את הראש, כמו לא להתפס במחשבות אקראיות המופיעות בתודעה.”

היא משתמשת בדוגמא הבאה: בעמידה מול תאריך יעד (dead line) חשוב, אנשים נוטים לדאוג מה יקרה אם הם מפספסים את זה, או אם בסופו של דבר המוצר יהיה טוב מספיק כדי לספק את הבוס. אתה יכול להטריף את עצמך לדעת עם דאגות של "מה יקרה". “אם, במקום זאת, תתמקד ברגע ההווה, במה שצריך להעשות ומה שקורה כעת, אז עיקר תחושת המתח תתפוגג,” אומרת לזר. “תחושות הופכות לפחות מעכבות ויותר מניעות".

הגדלת העובי של החלקים האפורים אינו משמעותי, 4 עד 8 אלפיות האינץ'. “אלו הם יחסי הגדילה לזמן שבו אדם שהה במדיטציה במהלך חייו.” לזר מציינת. “הדבר מצביע על כך שההבדלים בעוביים נרכשים באמצעות תרגול נרחב בפועל ולא רק בשל ההבדלים בין מודטים מול לא מודטים.

קטנים ככל שיהיו, הבדלים אלה הולכים להוביל להרבה יותר מחקרים כדי לדעת מה בדיוק קורה ואיך נשתמש במדיטציה בצורה טובה על מנת לשפר את בריאותנו ואיכות חיינו, ואפילו להאט את תהליך ההזדקנות. שאלות פשוטות יותר צריכות לקבל מענה. מה גורם לגדילה של העובי? האם מדיטציה מייצרת יותר חיבורים בין תאי המוח, יותר כלי דם? כיצד הגדילה של עובי המוח משפיעה על התנהגות יומיומית? האם זה מקדם תקשורת בין אזורים רגשיים ואינטלקטואליים של המוח?

כדי לקבל תשובות, מחקרים גדולים יותר מתוכננים בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, המקושר אל מתקן הרווארד (היכן שלזר מדענית חוקרת והיכן שהמחקרים האלה נערכו לראשונה). עבודה זו כללה 20 מודטים בלבד ומוחותיהם נסרקו רק פעם אחת.

"התוצאות היו מאד מעודדות,” לזר מעירה. “אך מחקר נוסף צריך להתבצע באמצעות מספר גדול יותר של אנשים ולבחון אותם מספר פעמים. כמו כן, אנו גם צריכים לבחון את המוחות שלהם לפני ואחרי למידת מדיטציה. קבוצתנו כרגע מתוכננת לעשות זאת. בסופו של דבר מחקר כזה צריך לחשוף עוד על הפונקציה של התעבות ; כלומר, איך זה משפיע על רגשותינו ועל הידיעה במושגים של מודעות ושפיטה."

האטת תהליך ההזדקנות

מאחר וסוג זה של מדיטציה מנטרל את הצטמצמות שטח החשיבה במוח, האם הוא יכול לשחק תפקיד להאטת תהליך ההזדקנות? זה אכן יכול להיות מדהים. לזר זהירה בתשובתה. “ הנתונים שלנו מצביעים על כך שבנקודה אחת קטנה של המוח קיים שיעור איטי של הצטמקות הקורטקס (cortical thinning), מדיטציה עשויה לסייע להאטה באספקטים מסויימים של הזדקנות קוגניטיבית,” היא מסכימה. “אבל חשוב לזכור כי הנזירים והיוגים סובלים מאותם מחלות כמו כולנו. הם מזדקנים ומתים גם כן. יחד עם זאת הם טוענים ליהנות מהגדלת קיבולת הזיכרון ותשומת הלב.”

מקור: אוניברסיטת הרווארד By William J. Cromie

 
מדיטציה | מודעות | התעוררות | איזון | כאן ועכשיו | בריאות | תה ירוק | זן | חוכמת האמצע | אותנטיות | בעל הבית | רק לעשות | הכל בסדר | ספורט | טרילותרפיה | הצלחה | אמצע | דרך | שלווה | גוף נפש
Scroll Up
צור קשר

שם: *

דואר אלקטרוני: *

* שדה חובה